גמרא
פירוש
לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא תַּרְתֵּי וְתֵיתֵי אִידַּךְ מִינַּיְיהוּ הֲדַר אָמַר חֲדָא מִתַּרְתֵּי לָא אָתֵי.
אָמַר רָבָא וְכוּלְּהוּ כִּי שָׁדֵית בּוֹר בֵּינַיְיהוּ אָתְיָא כּוּלְּהוּ בַּמֶּה הַצַּד לְבַר מִקֶּרֶן מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ מָה לְכוּלְּהוּ אשֶׁכֵּן מוּעָדִין מִתְּחִילָּתָן.
וּלְמַאן דְּאָמַר אַדְּרַבָּה קֶרֶן עֲדִיפָא שֶׁכַּוָּונָתוֹ לְהַזִּיק אֲפִילּוּ קֶרֶן נָמֵי אָתְיָא.
אֶלָּא לְמַאי הִלְכְתָא כַּתְבִינְהוּ רַחֲמָנָא לְהִלְכוֹתֵיהֶן.
קֶרֶן בלְחַלֵּק בֵּין תַּמָּה לְמוּעֶדֶת.
שֵׁן וָרֶגֶל גלְפוֹטְרָן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.
בּוֹר דלִפְטוֹר בּוֹ אֶת הַכֵּלִים וּלְרַבִּי יְהוּדָה דִּמְחַיֵּיב עַל נִזְקֵי כֵלִים בְּבוֹר הלִפְטוֹר בּוֹ אֶת הָאָדָם.
אָדָם ולְחַיְּיבוֹ בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים.
אֵשׁ זלִפְטוֹר בּוֹ אֶת הַטָּמוּן וּלְרַבִּי יְהוּדָה דִּמְחַיֵּיב עַל נִזְקֵי טָמוּן בָּאֵשׁ לְאֵתוֹיֵי מַאימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
רש״י בד״ה לכתוב רחמנא תרתי שור ומבעה וכו׳ דכי פרכת מה לקרן וכו׳. רש״י פי׳ הסוגיא כאן אליבא דרב יהודה דאמר לעיל דנקט שור לקרנו ואע״ג דאיתותב לעיל מ״מ לאו לגמרי איתותב כמ״ש לעיל שהיה יכול לתרץ דהא דלא תני לרגל בהדיא היינו משום דקחשיב ליה כחדא בהדי שן ומדקאמר הש״ס כאן ניכתוב תרתי משמע דקאי אקרן ושן דכתיבי בתרי קראי והיינו משום דסתמא דש״ס רוצה לפרש שיטת המשנה אליבא דכולהו אמוראי וכן רבא בסמוך אע״ג דמפרש לעיל בהדיא דנקט שור לרגלו מ״מ רוצה לפרש ג״כ אליבא דאינך אמוראי אבל מכ״ש דלדידיה הוי שפיר יותר טפי ונמצא שגם כאן פרש״י כן לרבותא דאפילו למ״ד שור היינו קרן ומבעה שן והני תרתי לכאורה אינן דומין זה לזה אפ״ה לא אתיא אש מינייהו ומכ״ש אי אמרת דשור היינו רגל וק״ל:
שם שן ורגל לפוטרן בר״ה. אף על גב שהיה צריך למצוא בכל א׳ מהניזקין מה שאין בחבירו וא״כ כאן דפי׳ פטורא דשן ורגל כחדא ע״כ דס״ל דשן ורגל באמת מחד קרא נפקא אלא דושלח ובער איצטרכו להיכא דלא כליא קרנא ודאזלי ממילא וק״ל: בתוספות בד״ה כי שדית בור בינייהו וכו׳ וא״ת והיכי אתי אש מבור וחד מהנך מה לאינך שאין כח אחר מעורב בהן וכו׳ מדפריך בסמוך גבי אבנו סכינו ומשאו כו׳ ע״כ. ויראה לי לכאורה דלק״מ דודאי לקמן דאיירי מאבנו סכינו ומשאו דאפקרינהו וא״כ לא דמי כלל להנך נזקין דקרן ושן ורגל לפי שהן ממונו והני לאו ממונו הוא ונמצא שעיקר החיוב שבהם היינו לפי שנעשה הנזק מכחו והיינו דומיא דבור וע״ז שייך שפיר מה לבור שכן אין כח אחר מעורב בו משא״כ בהנך שכח אחר מעורב בו אין לחייבם מחמת כחו אבל כאן אמרינן שפיר דאש אתיא מבור ומחד מהנך דאף דפרכינן שפיר מה לבור שכן אין כח אחר מעורב בו משא״כ באש ע״ז אמרינן שפיר שן ורגל יוכיח שלא נעשה הנזק כלל מכחו ואפ״ה מחייבין מפני שהם ממונו וכמו כן גבי אש ומכ״ש למ״ד משום חציו דאתיא במכ״ש דאית בה תרתי כחו וממונו ואף דמצינו לפעמים דאשו לאו ממונו דידיה כדאיתא לקמן דף כ״ב וא״כ נפרוך בזה מה לשן ורגל שהם ממונו נאמר בור יוכיח וחזר הדין. ויש לי ראיה ע״ז דגבי נזקי ממונו לא שייך לומר שכן אין כח אחר מעורב בו מדמתרץ לקמן דוקא לעולם דאפקרינהו וכו׳ ולא קאמר נמי בין דאפקרינהו ובין דלא אפקרינהו ודלא אפקרינהו לא דמי לשור דמה לשור שאין כח אחר מעורב בו. ועוד דלרב דאמר בהדיא כל תקלה דלא אפקרינהו משורו למדנו והיינו ע״כ משור ובור כמ״ש התוספות בעצמם לעיל דף ג׳ ע״ב ולא משור אש וא״כ האיך יליף משור ובור דמה להנך שאין כח אחר מעורב בו א״ו דגבי שור לא שייך לומר שכן כאמ״ב כיון שאין הנזק בא כלל מכחו אלא מחמת ממונו וצ״ע ודו״ק אחר כמה שנים נדפס שיטת חידושי הרשב״א ז״ל וראיתי שהאריך ליישב קושיית התוס׳ בענין אחר ע״ש:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
שם שן ורגל לפוטרן בר״ה. אף על גב שהיה צריך למצוא בכל א׳ מהניזקין מה שאין בחבירו וא״כ כאן דפי׳ פטורא דשן ורגל כחדא ע״כ דס״ל דשן ורגל באמת מחד קרא נפקא אלא דושלח ובער איצטרכו להיכא דלא כליא קרנא ודאזלי ממילא וק״ל: בתוספות בד״ה כי שדית בור בינייהו וכו׳ וא״ת והיכי אתי אש מבור וחד מהנך מה לאינך שאין כח אחר מעורב בהן וכו׳ מדפריך בסמוך גבי אבנו סכינו ומשאו כו׳ ע״כ. ויראה לי לכאורה דלק״מ דודאי לקמן דאיירי מאבנו סכינו ומשאו דאפקרינהו וא״כ לא דמי כלל להנך נזקין דקרן ושן ורגל לפי שהן ממונו והני לאו ממונו הוא ונמצא שעיקר החיוב שבהם היינו לפי שנעשה הנזק מכחו והיינו דומיא דבור וע״ז שייך שפיר מה לבור שכן אין כח אחר מעורב בו משא״כ בהנך שכח אחר מעורב בו אין לחייבם מחמת כחו אבל כאן אמרינן שפיר דאש אתיא מבור ומחד מהנך דאף דפרכינן שפיר מה לבור שכן אין כח אחר מעורב בו משא״כ באש ע״ז אמרינן שפיר שן ורגל יוכיח שלא נעשה הנזק כלל מכחו ואפ״ה מחייבין מפני שהם ממונו וכמו כן גבי אש ומכ״ש למ״ד משום חציו דאתיא במכ״ש דאית בה תרתי כחו וממונו ואף דמצינו לפעמים דאשו לאו ממונו דידיה כדאיתא לקמן דף כ״ב וא״כ נפרוך בזה מה לשן ורגל שהם ממונו נאמר בור יוכיח וחזר הדין. ויש לי ראיה ע״ז דגבי נזקי ממונו לא שייך לומר שכן אין כח אחר מעורב בו מדמתרץ לקמן דוקא לעולם דאפקרינהו וכו׳ ולא קאמר נמי בין דאפקרינהו ובין דלא אפקרינהו ודלא אפקרינהו לא דמי לשור דמה לשור שאין כח אחר מעורב בו. ועוד דלרב דאמר בהדיא כל תקלה דלא אפקרינהו משורו למדנו והיינו ע״כ משור ובור כמ״ש התוספות בעצמם לעיל דף ג׳ ע״ב ולא משור אש וא״כ האיך יליף משור ובור דמה להנך שאין כח אחר מעורב בו א״ו דגבי שור לא שייך לומר שכן כאמ״ב כיון שאין הנזק בא כלל מכחו אלא מחמת ממונו וצ״ע ודו״ק אחר כמה שנים נדפס שיטת חידושי הרשב״א ז״ל וראיתי שהאריך ליישב קושיית התוס׳ בענין אחר ע״ש:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush